13 Jun
13Jun


לפני שבועיים בערך בארי חזר מהצהרון וסיפר לי בהתלהבות שלחבר שלו יש את הטלפון של אנה זק.
מה? הסתכלתי עליו וניסיתי להבין.
ואז הוא הראה לי את הקליפ של "מי זאת".
אחרי כמה ימים שהמספר שלה התנגן לי בתוך הראש - 

"052
538
164
תוסיף גם 8"

ואחרי שקראתי שאנה זק החליפה את המספר שלה אחרי שהטלפון שלה קרס מהודעות, (מניחה שזה לא בא לה בהפתעה), הבנתי שזו דוגמא מעולה לCHUNKING, מושג שהכרתי לראשונה לא מזמן.

אם זו פעם ראשונה, כמוני, שאתם שומעים את המושג הזה, חכו עוד רגע סקרנים.

"מי זאת", אנה זאק, (chunking בדקה 0.39) 

רובנו עושים צ'אנקינג באופן טבעי, אבל לא בהכרח מודעים להגיון ולעומק שמאחורי הפעולה הזו, שקשורה למגוון רחב של עולמות ויישומים והופכת תהליכי חשיבה ולמידה לאפקטיביים יותר, ואת החיים בכלל - למשמעותיים יותר. לא פחות. תכף נבין איך.

נזכרתי איך באותו ערב, לפני השינה, סיפרתי לבארי שכבר היה שיר כזה דומה פעם מזמן, דינה ברזילי, וניסיתי לזמזם לו את המספר של דינה.
האמת שהייתי בטוחה תמיד שגם ב"דינה ברזילי" המספר הארוך הוא הטלפון שלה, אבל בעצם הוא קצת קצר להיות טלפון. וכמובן בכלל לא היו אז ניידים והמספר בבית של ההורים קצת פחות אטרקטיבי.
זה היה המספר האישי שלה.
אבל מה שבאמת חשוב, הוא שברגע האמת קלטתי שאני לא באמת זוכרת את המספר, ולמה?
כי הוא נמסר ברצף אקראי - בלי הצ'אנקינג הגאוני סטייל אנה זק.


דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת
צבע עיניים כחול
צבע שער ערמוני
הגובה מאה ושישים סנטימטר
משקל חמישים ושמונה קילוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחת


מעניין שדווקא את ה-58 ק"ג ואת ה-160 ס"מ כן זכרתי,
וכשלמדתי מה הופך CHUNKING לאפקטיבי, (חכו לסוף הפוסט) הבנתי שחלק מהענין הוא הקיבוץ של האלמנטים לקבוצות בעלות משמעות, וכאן המשמעות ניתנת בהצמדה של הק"ג והסנטימטר, שמייצרים תמונה ויזואלית בראש.
טוב שלא ידעתי אף פעם, זאת אומרת עד עכשיו, כשנכנסתי לשירונט לקרוא את המילים - שבהמשך מציינים גם את המידות המדוייקות של החזה שלה (93). היום כנראה שזה לא היה עובר בשקט:)

אגב, מסתבר שהיתה באמת דינה כזו.
בעיתון "במחנה" הסתקרנו לבדוק את הנושא, ומצאו שהיו בארץ 4 דינות ברזילאיות באותה תקופה, ואחת מהן, עדינה ברזילי מחדרה, ממש כמו בסיפור סינדרלה - ענתה בדיוק למידות המצויינות.
אני לא רוצה לדמיין איך בדקו את זה.

דינה ברזילי


אז... מה זה CHUNKING?

CHUNKING הוא תהליך שבו מקבצים פיסות אינפורמציה בודדות (נתונים, פרטים, רעיונות, עובדות, משימות) ל"בלוקים" קצת יותר גדולים תחת הגיון פנימי מסויים.

מדען המוח דניאל בור (Daniel Bor), מחבר הספר The Ravenous Brain, תיאר את ה- CHUNKING כמעין מנגנון דחיסה קוגניטיבי שבאמצעותו אנחנו מנתחים ומקבצים מידע באופן שמקל עלינו לעבד אותו, יותר מאשר בפיזור הרנדומלי שלו להמון אלמנטים קטנים. 

ברגע שפרטים שונים מתכנסים יחד לקבוצה עם זהות מסויימת, הם הופכים מובנים יותר, זכירים יותר וניתנים לניהול.
דמיינו את זה כמו כשהיינו ילדים, בקייטנות או בצופים, שהדבר הראשון שביקשו מאיתנו ביום הראשון היה למצוא לקבוצה שם וסלוגן.

בור השווה את ה CHUNKING גם למנגנון תשומת הלב (Attention), שעוזר לנו לבודד מרכיב מסויים מרצף של מידע ולקלוט אותו באופן משמעותי. (למשל הרגע שבו עינינו לוכדות בד יפה של חולצה שתלויה על קולב או מקופלת בין הרבה פריטים צפופים, או הרגע ששמנו לב בפעם הראשונה לבחור שהתאהבנו בו). 

Daniel Bor

הנה כמה דוגמאות לCHUNKING:

- חלוקת מספרי טלפון ומספרי אשראי לקבוצות שמקלות על זכרון והכתבה לצד ג'
- ראשי תיבות - שמסייעים לזכור מודלים
- רשימת קניות - לפי קבוצות מוצרים


אגב, אם ראיתם את הקליפ "מי זאת"?, בטח שמתם לב, שבתחילתו המורה רושמת את הטלפון של אנה על הלוח, אבל למרות ההגשה הויזואלית, לא באמת אפשר לקלוט אותו כשהוא נמסר כרצף.
אולי רק לזכור את הקידומת שמנותקת מכל השאר - 052.


לולא היו לו 3 פינות, לא היה זה הצא'נקינג שלי

בסופו של דבר הצ'אנקינג הוא תהליך תפיסתי, שמורכב מ - 3 חלקים שמשלימים זה את זה, במטרה לגלות או לייצר את אותם נתחי המידע (CHUNKS), ללמוד ולעבד אותם, כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה יעילה.

השלב הראשון, הוא שלב החיפוש אחר CHUNKS - כלומר סקירה של האלמנטים בצורה המפוזרת והספונטנית שלהם ובחירה איך נכון בעינינו לקבץ אותם זה לזה באופן רלוונטי למטרה שלשמה אנחנו מייצרים את הצ'אנקס. יש הבדל, למשל, אם אנחנו "מנתחים" לראשונה מספר טלפון חדש שקבלנו, בדרך שמקלה עלינו לזכור אותו או להכתיב אותו לאחרים בעת הצורך,
אם אנחנו ממפים תהליך עבודה על פרוייקט לקבוצות של משימות או היבטים, כדי להיערך אליו ולנהל אותו,
או אם אנחנו מייצרים צ'אנקינג לסיפור חיינו, כחלק מתהליך חשיבה אישי, כתיבה שיווקית או התפתחות מקצועית.

השלב השני, הוא שלב בנייה וחקר כל CHUNK, שבו אנחנו מנתבים אינפורמציה קיימת או אסוציאציות נוספות שעולות לנו בשלב הזה (בגלל הריפריימינג החדש) לאותם צ'אנקס ומדייקים אם צריך את המבנה הפנימי שלהם. (לפעמים הוא שרירותי ולפעמים יש סדר מסויים, למשל סדר פעולות).

שלב שלישי הוא שימוש בCHUNKS שכבר בנינו, לצרכים שונים, כמו שמיד נראה בדוגמאות לתועלות וליישומים השונים של תהליכי CHUNKING.



הצ'ארם של הצ'אנק - הקסם, התועלות והשימושים של CHUNKING

תוך כדי למידת הנושא, מצאתי אזכורים מגוונים לשימוש בצ'אנקינג כאסטרטגיה יעילה למטרות שונות - למידה, זכרון, פרודוקטיביות, ניהול, חדשנות ועוד.
במהלך ארגון וכתיבת הפוסט, הבנתי שכדאי שאנסה לקבץ את התובנות והשימושים לפי צרכים שונים, באופן שיקל על עיבוד נושא הצ'אנקינג עצמו, במקום ברשימה ארוכה של יישומים.

ריכזתי את הערך, התועלות והשימושים תחת 4 קטגוריות מרכזיות (הן הCHUNKS) :
יציקת משמעות, למידה, חשיבה יצירתית, פרודוקטיביות.

תוכלו לצלול אליהם בקפיצת ראש מיד כשתסיימו את הקריאה פה,
- חלק ב' של הפוסט הזה מחכה לכם בכליון עיניים ממש כאן. (אצרף שוב את הלינק בסוף).

והנה הגענו לחלק האחרון - 6 עקרונות המפתח שיובילו אתכם בבואכם לתרגל CHUNKING, והמחשה איך הם באים לידי ביטוי במפות חשיבה - פלטפורמה ומתודולוגיה שמשקפת אחד לאחד את העקרונות.
כמובן שהצ'אנקינג יכול להתבצע גם בכל דרך אחרת של כתיבה.


"מולן רוז'" - 6 עקרונות מפתח לCHUNKING אפקטיבי

ואיך ניישם אותם אחד לאחד בעבודה עם מפות חשיבה, כלי הצ'אנקינג האולטימטיבי

כשתהיתי איך נזכור את כללי המפתח לצ'אנקינג איכותי,
היה לי ברור בשלב הזה, שהכי הגיוני להיעזר כמובן ב... צ'אנקינג.
השתעשעתי בניסיון לייצר ראשי תיבות - אחת האסטרטגיות לחיתוך נגסי אינפורמציה (כמה אפשר לכתוב צ'אנקינג בפוסט אחד?),
והרי הם - ראשי התיבות: "מולן רוז" שמרכזים שישה דגשים לCHUNKING המושלם:
מכנה משותף, ויז'ואל, לא יותר משבעה, נקודתיות (ספציפיות) ובהירות, רלוונטיות ו-..  זום אין ואאוט.

מוכנים? יאללה - לט'ס צ'אנק איט !

הנה שני ויז'ואלס שיעזרו לנו לזכור את הצ'אנקס.

"זה לא הבושם, זו תשומת הלב", קרובים קרובים
(אילן שכח להביא ללאורה מחו"ל בושם מולן רוז')

כרזת הסרט "מולן רוז" (תתעלמו מה-י'! )


מכנה משותף

יצירת קבוצות של פריטים דומים ב"בלוקים" ושימוש בכותרת נפרדת לכל CHUNK מידע חדש .
במפת חשיבה: הענפים הראשיים מייצרים את הCHUNKS.


ויז'ואל

השתמשו בתמונות וברמזים ויזואליים אחרים כדי להמחיש את החלוקה ל- CHUNKS.
במפת חשיבה:
- הפרדה ויזואלית בין chunk ל- chunk באמצעות ענפים ראשיים עבים שמגדירים כל צ'אנק, ועליהם מילה או ביטוי מפתח שרצוי שבפונט שלהם יהיה שונה מהטקסט על הענפים המשניים (גדול יותר, פונט אחר - דפוס/ Capital Letter לעומת כתב).
- כל צ'אנק (אשכול במפה) בצבע אחר
- שילוב אייקונים


לא יותר משבעה :) - עד 7 CHUNKS

נקודה זו קשורה למאמר מפורסם בשם "המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שניים", שנכתב על ידי פסיכולוג מאוניברסיטת בשם הרווארד ג'ורג' מילר, שחקר זיכרון לטווח קצר בשנות ה-50.
הוא מצא שהמספר המירבי של פריטים לא קשורים שהמוח האנושי יכול לשנן הוא בדרך כלל בין חמישה לתשעה, מה שהופך את הכמות 7 למספר האידיאלי עבור רוב האנשים.

במפת חשיבה: 
- עד 7 ענפים ראשיים.
מעבר לזכרון, יש להגבלה ותעדוף הענפים הראשיים ערך ביצירת תהליך חשיבה אפקטיבי וממוקד.
- ברגע שענף ראשי נעשה מסועף, כדאי לבצע גם CHUNKING פנימי. בנוסף, כשאנחנו מגלים שיש לנו הרבה תוכן רלוונטי
לענף מסויים, שווה להקדיש לו מפה נפרדת כדי למנוע עומס ויזואלי ותחושת הצפה.


נקודתיות (ספציפיות) ובהירות

הציגו מידע בפורמט ברור - בכתיבה ליניארית אנחנו מדברים על חלוקה לראשי פרקים בטקסט רץ, או לחלוקה לעמודות בטבלה. (באקסל יש גם אבחנה צבעונית בין העמודות).

ספציפיות - חלוקה ברורה ומדוייקת, תוך הפרדה פנימית דרך בחירה ודיוק מילות וביטויי מפתח מובילים.

במפת חשיבה: החלוקה נעשית האמצעות המיפוי לאשכולות בצבעוניות שונה.


דוגמא למפת חשיבה שמשקפת CHUNKING:
שימושים ויישומים של עבודה עם מפות חשיבה



רלוונטיות 

התאמה של המידע - לקהל היעד, לסיטואציה (מפגש ראשון עם ידע חדש או קהל שכבר שולט בתכנים הבסיסיים או בCHUNKS הראשוניים?) למטרת המפה או לשלב שאנחנו נמצאים בו בתהליך החשיבה. (שמיוצג במרכז המפה)

מפות חשיבה הן מתודולוגיה שמאפשרת לאנשים ולצוותים לבטא ולשקף באופן מדוייק ואותנטי ידע אישי ומשותף, נקודות מבט, פרשנויות והתייחסויות, ולייצר חיבורים בין רעיונות, היבטים וממשקים.
תהליך העבודה מבוסס על הגדרה ופירוק מילות מפתח, שילוב של אייקונים שמשקפים רעיונות ומסרים ובחירה חופשית עד כמה ובאיזה אופן להעמיק כל ענף ומתי לעצור. כל אלה הופכים את המפה למסמך ויזואלי שמספק שיקוף מדוייק ואותנטי.

 ואחרון.. :)


זום אין -אאוט

או: Chunking Up / Chunking Down

לעבור ממשהו ספציפי ולהיות כללי יותר/ לעבור ממשהו כללי ולהיות ספציפי יותר.
במעבר בין נקודות מבט ורמות פירוט, צצים רעיונות והזדמנויות חדשות להבנה.

במפת חשיבה: 
- אנחנו בוחרים את מיקוד המפה ורמת הפירוט בתוכה דרך בחירה מדוייקת של מרכז המפה. (בדומה לחיפוש בגוגל או בחירת יעד בוויז).
- בכל שלב יכולים לצלול לאחד הענפים במפת Chunking Down נפרדת, שמאפשרת לנו להעמיק את החשיבה דרך המרחב הפיזי שמייצר מרחב מחשבתי.
זה נכון כמובן גם בתהליך הפוך, דרך מפת זום-אאוט או Chunking Up שעוזרת להרחיב את ההבנה ולהגמיש את נקודות המבט על נושא מסויים. 


אהבתם? התחברתם? סקרנית לשמוע.

מוזמנים לעבור ממש כאן בגשר לחלק ב' שהוא ההמשך הישיר לפוסט הזה: 

"הצ'ארם של הצ'אנק - הקסם, התועלות והשימושים של CHUNKING" - בתהליכי חשיבה, למידה ועבודה שונים.

נחשו מה? פעם הם היו אחד! ואז הבנתי שכדאי לעשות גם לפוסט צ'אנקינג, ולחלק אותו לשני חלקים כדי להקל על עיבוד התוכן.



ובינתיים הנה תמונה של אחד הטעמים האהובים עלי - ועכשיו אפילו יותר!




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.