באמת יש דבר כזה בועת חשיבה


18 Feb
18Feb


אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר. 


אדם בתוך עצמו, מילים ולחן: שלום חנוך 


איך אפתח את הפוסט הזה? יש לי את הכמעט התחלה, האמצע והסוף אבל חסר לי פתיח שובב, כריזמטי, סוחף. כמו שמגיע לכלי הנהדר שאני רוצה לשתף פה עוד מעט.

ואז זה הבליח בי ברגע, כמו ברק.

נזכרתי בשלט שהיה תלוי מול העיניים של אבא שלי הרבה מאוד שנים, כשהיה מנהל זוטר בחברת גז.

"להתעצבן פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים".

משפט מבודח די מוכר שנבחר מאוסף 100 אמרות כנף כלשהן, ספק ניסיון מחוייך להעלות חיוך על פני העוברים והשבים במשרד, ספק תזכורת עצמית לאמת כואבת.

אבל המשפט הזה מתאים בול לנקודת המוצא של טכניקת "הבועה הלוגית" - הנטיה שלנו לתפוס את האחר, בשעת משבר וחוסר הסכמה כטיפש או בור במקרה הטוב וזדוני במקרה הרע. אני כבר לא יכולה לחכות שתגיעו להמשך. 

"הבועה הלוגית" היא אחד מעשרות כלים ממוקדים ומתודיים שפיתח אדוארד דה-בונו, אחת האוטוריטות המובילות בעולם בתחום החשיבה.
דה-בונו פיתח ארגז כלי עבודה, שעוזרים לפתח בפיתוח שרירי הליבה של החשיבה דרך תרגילים מובנים ומתודיים שברבים מהם מתבצעים חקר, ניתוח והבנת המציאות דרך סריקת קשת מרכיבים, שחלקם ברורים וטבעיים לנו וחלקם פחות.
פיתוח המודעות וההתייחסות לתמונה השלמה כמורכבת עוזרת בפיתוח גמישות מחשבתית ויכולת לחשוב בצורה אפקטיבית ולהגיע לפתרונות מושכלים עבורינו.

כשחושבים על זה, כמעט כל פעולת חשיבה שאנחנו יכולים לעסוק בה ולהעלות על דעתנו (תכנון, קבלת החלטה, חקר מצבים מגוונים, פיתוח) כוללת גם אנשים אחרים, ישירות או בעקיפין.
ברגע שאנחנו לא חיים על אי בודד, כל דרך חשיבה ופעולה כרוכה באנשים נוספים, אפילו כאשר מדובר בהעדר פעולה, או בחירה שלא לבחור. (למשל, הימנעות ממשהו, לדוגמא, אני בוחרת שלא לתקשר עם אדם מסויים).

מהי "הבועה הלוגית" ?

הבועה הלוגית היא מערכת התפיסות והנחות המוצא שבתוכן פועל כל אדם.

דה בונו ניסח 7 מרכיבים מהם בנויה הבועה הלוגית של כל אדם:

אגו - לא במשמעות המוכרת, אלא - הצורך להרגיש חשוב ומשמעותי. רגישות לפגיעה, התעלמות או טיפול לקוי.

דימוי עצמי חיובי- דרך החיוב שבה כל אחד רואה את עצמו ואת הסגנון שלו. 

"אני יזמת שלוקחת סיכונים", "אני יודע לקבל החלטות טובות", "אני יודע להבחין בפרטים".

תפיסה- תפיסת המצב כרגע וגם באופן כללי ובטווח הרחוק. 

למשל: איש מכירות תופס את עצמו כמי שמציע מוצר אידיאלי. הלקוח שונא אנשי מכירות בכלל ופושרים בפרט.

דוגמא נוספת: מנהל תופס משא ומתן כדבר קשה. הצד השני במו"מ שמח להתפס כ"קשה".

פוזיציה - במערכת שבתוכה מתרחשת הסיטואציה

קונטקסט - ההקשר בתוכו מתרחשת כל אינטראקציה. להתייחס לרגע הנוכחי.

רגש - שבא לידי ביטוי ברגע האינטראקציה ובהקשר הקרוב לה. המלצה: להתייחס תמיד רק לרגש אובייקטיבי ולמה שנראה לעין ללא פרשנות. "הוא כועס" ולא "הוא כועס עלי".

פעולות זמינות- קשת התגובות שהצד השני יכול לנקוט בהן בבועה שלו, לשאול את עצמי: האם הפעולה המיוחלת זמינה לאדם שמולי? מה עוד הוא עשוי לעשות?

(אם אני מבקשת מכלב לשיר, שלא אתאכזב אם הוא נכשל).

במצבים של חוסר הבנה, קונפליקטים פנימיים ובינאישיים או מתחים תקשורתיים, אפשר לעשות סיבוב מהיר על 7 מרכיבי הבועה הלוגית ולעבור מהתבצרות ב"בועה" שלנו להבנת השקפת העולם של הצד השני - "הוא/היא אינטיליגנט/ית כמוני, פועל בצורה הגיונית בתוך בועה לוגית אחרת". יתכן וסביר להניח שנשאר בחוסר הסכמה, אך לפחות נעבור למצב של הבנה, שעוזרת לקבל החלטות בצורה שקולה.


מצורפות 2 דוגמאות להמחשת תהליך ניתוח בועות לוגיות שונות בזו אחר זו. הקפיצה מבועה לבועה (תודו שזה נשמע כיף) עוזרת לפתח גמישות מחשבתית ואמפתיה.

הדוגמא הראשונה היא סיטואציה מסביבת עבודה מקצועית (סיפור אמיתי שחברה שיתפה אותי ממקום עבודתה:)), השניה קונפליקט מוכר בקשר בין הורים וילדים (סיפור שהיה כך היה, בגוף ראשון).

דוגמא ראשונה - מהעולם הארגוני: 

מנהל בחברה קטנה שנמצאת בקשיים כלכליים ובתקופה מאתגרת, רוצה לחסוך בהוצאות, ומבקש לחסוך בהוצאה הקבועה של מנקה חיצוני למשרד. הוא מעדכן את אנשי הצוות שלו בהחלטתו לוותר עד הודעה חדשה על שירותי חברת הניקיון, ובמקום זאת מבקש שכל אחד יהיה אחראי על ניקיון משרדו האישי ובאחריות משותפת על ניקיון השטחים הציבוריים. מדובר במשרד שמקבל קהל על בסיס יומיומי וצוות קטן שפועל תחת עומס משימות. יש מורת רוח מצד העובדים על השינוי. לאחר זמן מה, המשרד אינו נקי כבעבר, גם אם מתבצעת תחזוקה בסיסית - הפחים מרוקנים כאשר מתמלאים והכלים נשטפים מהכיור במטבח המשותף - המשרד מאובק, אין שטיפה סדירה של הרצפה וכו'. למרות שמדובר בצוות משפחתי וחברי אין תורנות מסודרת ונושא הניקיון נזנח. המנהל מצידו לא מפקח או מותח ביקורת, ויחד עם זאת אינו חוזר בו מהחלטתו.

תהליך סקירה וניתוח הבועות הלוגיות השונות שמתוכן פועלים המנהל / אחת העובדות:

הבועה הלוגית של מנהל החברה:

אגו:
אני המנהל ואני מקבל ההחלטות ובעל האחריות והסמכות להכריע במצבי משבר.
אני לא רוצה שהארגון שאני מנהל יפגע (יהיה בהפסד) ולכן אני מקצץ במה שניתן בעיני לתת לו מענה בדרך אחרת שתאפשר חסכון בעלויות.
אני צריך להוכיח לממונים עלי שאני כמנהל פועל באופן שקול ומביא רעיונות לפתרונות לקשיים והאתגרים הכלכליים הנוכחיים.
טובת החברה עומדת לנגד עיני גם במחיר אי נעימות זמנית.       

דימוי עצמי
יש לי את היכולת והכישורים לנתח את התמונה ולהפריד הוצאות קריטיות מהוצאות לא הכרחיות.
אני יודע להתמודד עם העובדים שלי ולהסביר את ההחלטות שלי כך שיבינו אותן.
אני מנהל טוב בכך שאני לא בורח מקבלת החלטות כואבות ומתמיד במימושן כפי שמצופה ממני כמנהל, וזוהי עוצמתה של מנהיגות אמיתית, היא נמדדת בשעת משבר.
אני חושב שמגיע לי לקבל את שיתוף הפעולה של העובדים כיון שלתחושתי הסברתי את ההגיון שעומד מאחורי ההחלטה. מן הסתם גם אני שכיר במקום והכסף שנחסך לא הולך לכיסי, לכן אני מצפה להבנה ולגיבוי.
אני תופס את עצמי כבעל חשיבה פתוחה ויצירתית, שיפור רווחיות החברה דרך חסכון בהוצאות מיותרות בהתנהלות המשרדית היומיומית היא חשיבה מחוץ לקופסא מצידי. אני רואה את טובת עובדי לנגד עיני בכך שאני מקצץ בעובד ניקיון חיצוני ולא במשרות העובדים עצמם.

תפיסה: 
ניקיון הסביבה והמרחב האישי והמשותף הוא פעולה שהעובד צריך לעשות כחלק מהשייכות והאכפתיות לארגון, אין צורך להביא ניקוי חיצוני.
החלטות ניהוליות צריכות להיעשות, גם אם הן לעיתים כואבות.
החברה בתקופת משבר וצורך בצמצומים.
אם לא נחתוך מיידית בהוצאות מיותרות, מצבנו הכלכלי ידרדר ויחריף. שירותי ניקיון חיצוניים הם מותרות.

פוזיציה (מיקום במערכת):

אני הבוס, ואני בסופו של דבר מקבל ההחלטות, אני אחראי, יצירתי ושקול וגורלו הכלכלי של הארגון על כתפי. 

קונטקסט: (ההקשר המיידי ברגע ההחלטה ובתקופת ביצועה)

אנחנו בתקופה כלכלית מאתגרת, מתמודדים עם שינויים וקיצוצים משמעותיים וחייבים לעשות חשיבה מחדש על הכל כדי לצלוח אותה.
אנחנו צוות קטן, לכל אחד משרד קטן בחלל שבהחלט אפשר להתמודד עם תחזוקתו בכוחות משותפים. 

רגש: (נראה לעין)
מכעיס אותי שהעובדים פונים אלי בבקשות חוזרות ונשנות ומגלים חוסר הבנה למצב.
אני לחוץ.
אני מתוסכל שאין הירתמות והבנה של המצב וכו'.

הפעולות הזמינות: 
העובדים יכולים להחליט שזה לא מתאים להם ולחפש מקום עבודה אחר.
כל עובד יכול לקחת אחריות אישית על משרדו.
העובדים יכולים לעשות תורנות ביניהם.
הצוות יכול לתעדף ולהחליט למשל, לוותר על פעילות חברתית רבעונית לטובת מנקה פעם בשבוע

הבועה הלוגית של העובדת: 

אגו:
אני רוצה להרגיש חשובה ומשמעותית עבור מקום העבודה שלי ופגיעה ברמת הניקיון והתחזוקה היא פגיעה בי.
אנחנו מקבלים קהל ומהוים מרכז שירות חשוב וחלק מהענין הוא הנראות שלנו כלפי הלקוחות כמקום מטופח, מושקע ונעים.
הורדת שירותי הניקיון היא טיפול לקוי וירידה בתנאי העבודה שלי ובנוסף מעמידה אותי באי נעימות כלפי הלקוחות שמבקרים במשרדנו.
אני מרגישה שמתעלמים ממני ומחברי לצוות- לא מקשיבים לרצונותינו ומדעתנו בנושא.

דימוי עצמי: 
אני עובדת מעולה.אני חלק מצוות איכותי ומסור.
אני עובדת ותיקה וחיונית, בעלת כישורים ויחסי אנוש מצוינים, ידע מקצועי וניסיון רב.
אני מכניסה לחברה רווחים יפים.מגיע לי ולחברים שלי לצוות שישקיעו בנו ולא יחסכו בהוצאות ניקיון וסביבת העבודה הפיזית שלנו.

תפיסה: ההחלטה הזו לא נכונה.
המשרד מאובק ולא מתוחזק בצורה ראויה וסדירה, מתחיל להיות לי ממש לא נעים להגיע בבוקר.
מקום שמקבל קהל חייב להיות נקי ומתוחזק באופן מקצועי ושוטף.
אני לא רואה את עצמי מחזיקה מעמד בלכלוך הזה לטווח רחוק.
אני לא תופסת איך אפשר לא להבין שניקיון הוא א'-ב' ביחסי אנוש.
לתפיסתי נעשה לנו עוול.

פוזיציה: 
אני עובדת בתפקיד מפתח משמעותי בחברה, עם זאת אני לא מקבלת החלטות בנושאים תקציביים.

קונטקסט:  
באופן אישי וברמה הפיזית, לא נעים לי כרגע בסביבה הפיזית שאני עובדת בה.
בהקשר הרחב יותר ועם זאת הנראה לעין, אני יודעת שהחברה בהתמודדות כלכלית ואסטרטגית לא פשוטה.
אני מבינה את הצורך וההכרח לקצץ בהוצאות.

רגש: אני מרגישה פגועה, כעוסה, ממורמרת, מתוסכלת, מושפלת.
בהקשר הפיזי לפעמים יש לי ממש בחילה ותחושת מחנק (אולי זה פסיכולוגי).
בנוסף, אני מבולבלת, האם זה ישאר ככה? מה אעשה אם המצב לא יחזור לקדמותו? באיזו מידה הענין הלכאורה טכנית הזה יכול להשפיע על המשך עבודתי והתפתחותי   בחברה? אני מרגישה מתח מול המנהל. 

פעולות זמינות:  
המנהל יכול לחפש חברת ניקיון זולה יותר ולא לוותר על שירות ניקיון לחלוטין.
המנהל יכול לנקות בעצמו אם זו הבחירה שלו. המנהל יכול לקצץ במקומות אחרים.
המנהל יכול להגדיל רווחיות דרך העלאת מחירים, הוספת מוצרים או פתרון אחר שנחשוב עליו ביחד.
המנהל יכול לבקש לקחת הלואה כדי לצלוח את תקופת המשבר בלי לעשות שינויים שישפיעו על תנאי ההעסקה של העובדים.
המנהל יכול לפטר אותי אם אמשיך להביע מרמור.  

* * *

דוגמא שניה - בועות לוגיות שונות של אמא וילד 

לא מזמן, כשלאוריה מלאו 10, קנינו לו את הפלאפון הראשון. יותר נכון החזרנו לחיים ב-700 ש"ח את ה-S6 והלבשנו אותו בכיסוי אדום ספורטיבי, (קצת פתייני יש לומר), חגיגי, שמח ואופטימי.
עשינו את זה בלב כבד. בצער. בכאב. בתחושת קטנות האדם הבודד יליד המאה הקודמת אל מול המציאות. בתקוה. בשמחה קטנה בשמחתו. ושוב בצביטה.
ההתחכמות הקטנה שלנו בניסיון לדחות עוד קצת, קצת את הקץ היתה לתת מכשיר בלי סים. גלולה להמתיק את עקידת יצחק הקטן אל מול אלוהי הטכנולוגיה והמאה ה-21.
כמעט הכל אפשרי בו, אינטרנט ב-Wifi, משחקים, אפליקציות, מצלמה. רק... שאפשר להשתמש בו רק בבית, לא ברחוב הפראי והסואן, ו... בלי ווטסאפ. עדיין.
מבחינתו - קטנוניות זדונית. מה זה? מן יצור כלאיים לא שלם ופגום.
חשבתי על הענין הזה כשניסיתי לתרגל את 7 המרכיבים של הבועה הלוגית:

אגו- הצורך להרגיש חשוב, רגישות לפגיעה, התעלמות או טיפול לקוי.
בבועה שלי האגו אומר: אני האמא, ואני יודעת מה טוב, כי נולדתי פעם ואני מתגעגעת לילדות כמו שאני זוכרת אותה. האגו שלי אומר גם, מה פתאום שהילד שלי יהיה חשוף לקרינה, ותוכן פוגעני, האגו גם פוחד לאבד שליטה, יש בו גם רצון להרגיש שאני אמא טובה, אמא ששומרת. ואולי גם...להרגיש עוד קצת צעירה, שיש לי ילד רך וקטן.
בבועה שלו האגו אומר- אני גדול, ואני רוצה להרגיש ככה, אני לא רוצה שיחליטו עלי וישלטו בי, אני לא רוצה שיתעלמו מרצונותי, מגיע לי כמו לכולם.

דימוי עצמי - איך כל אחד רואה את עצמו ואת הסגנון שלו.
בבועה שלי- אני אמא ששומרת על ילדיה מסכנות ונזקי הטכנולוגיה
בבועה שלו- אני כמעט נער, אני יודע להבחין בין טוב ורע, אני בוגר ואחראי לגופי ולרצונותי.

תפיסה- תפיסת המצב כרגע וגם בטווח הרחוק.
בבועה שלי- פלאפון הוא מכשיר ממכר (עובדה שהתמכרתי) הקרינה מסוכנת, גיל 10 הוא גיל צעיר מדי (אני קבלתי רק בצבא!), (אני גם תופסת שגיל 10 זה לא מוקדם בכלל נכון להיום), בתפיסה שלי נמצאות גם המחשבה והידיעה שהרשת מלאה בתכנים מסוכנים ולא מותאמים שהם לא הבחירה האישית שלי בשבילו.
בבועה שלו- לכו-לם יש, אנחנו לא ב-1995 (משפט שלו), פלאפון זה עולם שכולו טוב.

המיקום בארגון/במערכת: (במקרה הזה במשפחה)
בבועה שלי- אנחנו ההורים ורואים את התמונה המורכבת
בבועה שלו- אני הילד ומגיע לי שיקשיבו לי

הקונטקסט, ההקשר בתוכו מתרחשת כל אינטראקציה.
בבועה שלי- מבינה שלא אוכל לשנות את העולם, אני גם מבינה את הרצון שלו עכשיו כשכבר באמת ל-כולם יש, מבינה שיש גבול כמה אוכל לדחות, שאני פתטית, שזה מאבק מיותר, חסר תכלית, אבוד מראש, ואולי גם לא מוצדק. הקונטקסט שלי הוא גם שאני רואה את עצמי, כמה שאני מותנית, ניזונה ושואבת מידע, השראה והנאה מהמכשיר הזה. אולי בעצם אני פוחדת ממה שקורה לי. ולא ממה שיקרה לו.
בבועה שלו- זה עכשיו כבר ממש בלתי נסבל, לכולם יש ורק לי ולעוד מישהו אחד אין (סים)

רגש
אני חרדה (מנזקי הקרינה, מתכנים של סוטים וגם של סתם פרסומאים), חוששת (ממה יהיה)
כועסת (על הסוטים, הפדופיליים, הסדיסטים, הפרסומאים, על המציאות והנורמות החברתיות ואפילו על ההורים האחרים שהרשו)
הוא- מרגיש מרומה, מאוכזב, מתוסכל, מקנא וגם חושק

פעולות זמינות- המרכיב האחרון הוא הבנה ומודעות לכל קשת התגובות שהצד השני יכול לנקוט בהן בבועה שלו.
אני מבינה שהוא יכול להתקל בדברים גם דרך המחשב הביתי או בטלפון של חבר, שבתיאוריה הוא יכול לותר על רצונו אבל שזה ממש לא משהו שהייתי רוצה שיקרה, שהוא יכול לשנוא אותנו על זה, לכעוס, להרגיש ניתוק, ניכור, ועוד כל מיני דברים שהם לא פחות חמורים מהנזק שאני מדמיינת שיקרה אם יהיה לו סים.
גם הוא יכול לדמיין פעולות ותגובות אפשריות הגיוניות יותר ופחות מצידנו. (קשת שהיא קצת מוגבלת כמו שאני רואה אותה אבל אני הרי בבועה הלוגית שלי).

* בעקבות תרגיל הבועה הלוגית, ראיתי את הדברים אחרת והחלטתי להסכים בענין הסים.


הרעיון הוא שברגע שאנחנו מבינים את 7 המרכיבים של הבועה,זה עוזר לנו ב-3 רבדים:

1. להבין את הצד השני ואת מערכת ההפעלה שלו (מדמיינת מכשיר סריקה ששמים בו בני אדם)
2. לחזות כל מיני אפשרויות ותרחישים, ולהיערך אליהם בהתאם
3. לשנות את הסיטואציה ע"י שינוי מרכיב בבועה או "יציאה מהבועה" - להגיע להבנות, להסכמות, לפתרונות, לרעיונות שאולי לא חשבנו עליהם כאופציות.
(למשל - חשבתי איך לעזור לעצמי לקבל את המצב. קבלתי המלצה על הפודקאסט הנפלא של עינת נתן והילה קורח, הפרק על המסכים נסך בי שקט וגרם לי להסתכל במבט חדש לגמרי על כל הענין).


לסיום - הידעת? 

חלקי דמקה יכולים לשמש למשחק היפני "go". 

חוקי משחק שונים מובילים שני משחקי אסטרטגיה נבדלים, חכמים ופופולריים מאוד בשתי תרבויות שונות.

כמה קשה לזכור את זה בזמן המשחק, אבל אולי הדימוי הזה יעזור לנו בזמן אמת לזכור שהצד השני פועל בחכמה, בהגיון ובאמונה שלמה שהוא צודק בדרך פעולתו, על פי חוקי המשחק שלו.

מקור התמונה: ויקיפדיה, תחת הערך GO


                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         






     

    

                                                                                                                                                                                                                             

   


    

                                                                                                                                                                                                                                                   

                                                  

                                    

                                                            

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      

                                                                                                                                                                             


                                                                                                                                                                                                                                                            

                                                                                                                                                                                                  



                                                                                                                                                                                                                                                                      



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.