מהן Meta-Questions ואיך נשתמש בהן בחיי היום-יום ? (וסיימון ביילס בתפקיד אורח)


01 Aug
01Aug

לא חשבתי שגם אני אכתוב על סימון ביילס.
באינטנסיביות של אולימפיאדה, המון מים, מילים ומדליות טריות כבר זרמו בנהר בימים האחרונים, מאז שהיא הפתיעה את כולם בהחלטה שעשתה לפרוש מסיבות אישיות ומנטליות.

בכל אופן, כשקראתי חלק מהסיקורים והכתבות, נזכרתי ברעיון מעניין שהזכיר פרופ' אדוארד בורגר בספר המופלא שלו  "5 אלמנטים של חשיבה אפקטיבית". (כתבתי עליו בעבר בבלוג, כאן)

בפרק BE YOUR OWN SOCRATES שעוסק בשאילת שאלות כאחד היסודות המרכזיים ללמידה משמעותית - בורגר מדבר על החשיבות לשאוב מאירועי היום-יום למידה והשראה לחיים שלנו, ולפעול כדי להיות "מעוררי מחשבה" עבור עצמנו - לא לחכות לדמות חיצונית - מנחה, מורה, מנהיג שיוביל אותנו לתובנות.

הוא משתמש בביטוי קסום בעיני - "Inner Life Experience", ניסיון חיים פנימי, שמתגבש לאורך זמן דרך Meta- Quastions - שאלות שמכוונות ומובילות אותנו במסע הלמידה האישי שלנו.

מהי Meta-Question ?

כמו שאלת תזה שמובילה עבודת מחקר, מדובר בשאלה בסיסית ואסטרטגית, שאנחנו שואלים את עצמנו באופן יזום כדי לייצר ולעורר בעצמנו חשיבה.
זו שאלה שמטרתה לייצר ולמצוא עומק, סקרנות ולמידה ביחס לכל נושא או תהליך (גם ובמיוחד כאלה שלא בהכרח מעניינים אותנו מלכתחילה) באופן שיהפוך אותו לאישי ורלוונטי עבורנו כך שנרצה להמשיך להתעניין בו. 
שאלה שמפנה את תשומת הלב שלנו למחשבות, משמעויות ותחושות ביחס לאינפורמציה, ולוקחת אותנו כלפי מעלה לרמה הגבוהה הבאה שלנו בחשיבה.

השובבה הזו יכולה להיות קצת פרובוקטיבית/פילוסופית ("אפשר לשאול אותך שאלה"?) ובדומה לאופן שבו בלמידה אקדמית היא יכולה להוביל קורס, תזה או דיונים מתמשכים, גם בלמידה "של החיים" היא לא חייבת להיענות בתשובה מיידית ספציפית ויכולה להיות פתוחה - כך שנוכל להרהר ברעיון או מצב ולפתח תפיסת עולם, עמדות או דעות לגביו.

בורגר נותן כדוגמא בדיחה קלאסית על שני אנשים שהולכים ביער ולפתע רואים דוב גריזלי מתקרב אליהם.
הם מתחילים לרוץ. תוך כדי ריצה, אחד אומר לשני: לא נשיג אותו בחיים.
השני עונה לו: אנחנו לא צריכים. השאלה היחידה שמעסיקה אותי היא איך אשיג אותך?


איך מגבשים Meta-Question (או "שאלות תזה") ללמידה לאורך החיים? 

בשלב הראשון, בדיוק כמו בתהליכים אקדמיים אנחנו אוספים אינפורמציה על הארוע שאנחנו רוצים להתייחס אליו או ללמוד ממנו משהו - הגדרות, נתונים, מאמרים, מגוון התייחסויות, גישות ונקודות מבט.

בשלב השני, נבדוק מה אפשר ללמוד ולהשליך מהמקרה הספציפי אל האוניברסלי, דרך איתור ביטויי מפתח שיש בהם עומק, מורכבות או גיוון משמעויות ותפיסות.

בשלב השלישי, הרעיון הוא להעלות שאלות גדולות ופתוחות ביחס לאותם מושגים ורעיונות, מתוך נקודת מבט ראשונית וסקרנית. 
אם משתמשים במפת חשיבה כדי לנתח ביטויי מפתח, העקרון "מילה אחת על כל ענף" (שבירה ויזואלית של ביטויים למילים הבודדות שמרכיבות אותם) עוזר מאוד לראות כל מילה לחוד ולהתבונן על הביטוי באופן גמיש ויצירתי. 
(כמו בדוגמא בהמשך : ה"טובה בכל הזמנים")

Meta-Question יכולה להוביל גם תהליכי עבודה או פרוייקטים בשלב התכנון - בחירה של שאלת על שמובילה, ממקדת וממסגרת את העשיה שלנו.

סימון ביילס כ CASE STUDY 


מתוך העמדות והציטוטים השונים שנאמרו על ידי ביילס, המאמן, הנבחרת, פרשני הספורט והטוקבקים, הנה כמה "שאלות תזה" או Meta Quastions שעלו לי כשקראתי כמה מהכתבות וההתייחסויות לאירוע.
 

קרדיט ליופי הזה: Marianna Raskin Illustration


"הטובה בכל הזמנים" 

זה מה שאמרו על ביילס. (לפני האירוע).

את הערכים הספורטיביים והסטנדרטים האולימפיים (הגשמה, התפתחות, מצויינות אישית, עבודת צוות) אפשר לקחת וליישם כהלך רוח בכל תחום אחר בחיים, מקצועי (למשל שירות) או אישי (למשל הורות).

נשאלת השאלה: מה זה אומר להיות טובים בכל הזמנים? 

בכל הזמנים – האם הכוונה "תמיד" או - "בכל סוגי הזמנים" – לאו דווקא במדדים וביצועים אלא בזיהוי ומימוש הטוב ביותר שמתאפשר בהתאמה לסיטואציה? 
ו... טובה למי? 
(ביילס ציינה שהתקופה המאושרת בקריירה שלה היתה כשפרשה אחרי אולימפיידת ריו ל-14 חודשים, הפסקה ממנה חזרה לשורת מדליות זהב).

ה-meta- quation: החיים הם סוג של אולימפיאדה,  לכל אחד מאתנו יש מאמן (הורה/בוס/ לקוחות/ צרכים ודרישות), נבחרת (משפחה/צוות), מדינה (קהילה/ארגון) - האם אפשר להיות טובים בכל הזמנים? איך? 


"חלון ראווה"

לפי המילון: ראווה - חשיפה, תצוגה, מפגן, הרשמה.
האולימפיאדה היא חלון הראווה של עולם הספורט, מפגן של יכולות וביצועי שיא, 
ועל ביילס נאמר (לפני האירוע) שהיא "חלון הראווה של האולימפיאדה". 
מה שנקרא, השפיץ של השפיץ.

שאלת התזה: מה ראוי ורצוי להציג בחלון ראווה ? 

האם חלון הראווה שלנו צריך לשקף רק את המובחר, היפה, האטרקטיבי והטוב ביותר שלנו? 
(דוגמא לשני סגנונות ראווה: דף אינסטגרם "מושלם" לעומת כתיבת- רשת אותנטית וחשופה שמייצרת דמות עגולה)

האם מקרה כזה שמתרחש ברגע האמת בחלון הראווה הוא בגדר "פגם" ?

האם יש מקום באולימפיאדה לפרשה כזו שמציפה לדיון קשיים, משברים, טראומות, כישלונות ובחירות אותנטיות שיש בהן כאב, או שיש מקום למנוע הישנות של מקרים כאלה באופן פומבי?


"הגנה עצמית"

סיימון ביילס אמרה: "אנחנו חייבים להגן על הנפש והגוף שלנו", 
הבחירה שלה משקפת את הבחירה בהגנה עצמית לעומת הסתערות ותקיפה "בכל הכוח".

היא אמרה גם: "לא נפצעתי, רק פציעה קטנה לגאווה שלי". 

"שאלת התזה" :  מהי הגנה עצמית, במובן הרחב והעמוק של המילה? 
איך נגן על עצמנו מפני סוגים שונים של פציעות כדי לפתח חוסן אמיתי – חוזק, יציבות וכוח ברמה המנטלית, ולא רק הפיזית/תפקודית?
מהי התוכנית האישית שלנו להגן על עצמנו באתגרי ההווה והעתיד?

* * *

הדרמה האולימפית שמתרחשת לנגד עינינו מורכבת ממאות אפיזודות ספורטיביות על המגרש וסיפורי החיים מאחוריהן - מעניין להשתמש בהם לתרגול, לבחור אחד מהם ולשאול: 
איזו meta- quations  אפשר לשאול לגביו, באופן שיהיה בעל ערך עבורנו לחיים הפרטיים או הקולקטיביים שלנו.



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.