4 רעיונות למפת חשיבה למיקוד מטרות ורצונות


17 Jul
17Jul

מפת חשיבה בבאנר: טוני בוזאן (Tony Buzan), מתוך מפת החשיבה Life Vision and purpose 


מה תמצאו בפוסט הזה?

* הקדמה קטנה.

* 4 דוגמאות למבנים שונים ומעניינים של מפות חשיבה (טמפלטים) להנעת תהליך חשיבה, התכווננות וניסוח מטרות ויעדים בהיבטים שונים, בטווח הרחוק והקרוב.

* מילים אישיות שמצאתי את עצמי כותבת בהקשר למערכת היחסים עם הזמן והתכווננות אליו.

 * * *

החיים הם מסע. משפט קלישאי אבל כל כך נכון.

לאורך הדרך, בנקודות שונות, ממש כמו במסע רגלי שיש בו עצירות לתצפית, שתיה, חטיף אנרגיה או התרעננות, יש תקופות של עצירות להתבוננות, פריסה מחדש של המפה (אם נדמיין מפה פיזית כמו בטרק רגלי) או "חישוב מסלול מחדש" (אם נלך על דימוי יותר יומיומי כמו Wase). 

שלא כמו בטיול רגלי, שבו ההליכה עם מפה מאפשרת לעקוב אחרי "המסלול הנכון", לחסוך זמן או למנוע התברברות - בחיים "אין קיצורי דרך" (כמה שזה נכון), הטעויות דוקא כן חשובות, הן עוזרות לנו להבין מה נכון לנו, לתקן, לשנות, להכיר את עצמינו טוב יותר ולהבין מה עושה לנו טוב ורע.

עצירות ההתבוננות והחשיבה משמעותיות מאוד ברמה המנטלית. הן נותנות הרגשה טובה, שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, משתוקקים ומכוונים אליו, לאן פנינו מועדות. זה גורם לנו להאמין שאנחנו מעניקים לחיים שלנו משמעות, ולזמן משקל סגולי וערך, עוזר להרגיע ולייצר תחושות בטחון וסיפוק מעצם לקיחת האחריות והמושכות על הסוס הפראי של החיים הדוהרים לכל עבר. ליטול בידיים רועדות את הדיו והקסת ולנסות לכתוב בקוים זורמים ראשי פרקים לעלילת חיינו.

תמונה: Asya Cusima

העיתוי

יש זמנים בשנה שמעודדים אותנו להתכנס לחשיבה מחדש. חגים ומועדים שמתקשרים לפתיחת שנה או תחילתה של תקופה, חשבון נפש או התחדשות.

לפעמים נסיבות שונות מייצרות הזמנה ל"חידוש חוזה" עם עצמנו- התרחשות כלשהי שקוראת לנו לעלות על הגל ולכוון את המיתרים שלנו יחד עם סביבה חיצונית שמשנה את פניה (אביב, מעבר דירה, חדר עבודה או משרד חדש), או שינויים פנימיים שמכריחים לקחת נשימה עמוקה ולהיישיר מבט קדימה באומץ. (חזרה מחופשת לידה, עזיבת עבודה וחיפוש מחדש, משבר בריאותי או משפחתי, שינויים שונים). 

בלימודי חשיבה הכרתית, ("ימימה") יש שני משפטים שאני מאוד אוהבת: "כל רגע כבראשית" ו-"תמיד חדשה",  שניהם מתכוונים לכך שאין באמת נקודה מסויימת בחיים שהיא יותר נכונה מאחרת כדי לעשות את העצירה ולחשוב על הכל או על ענין ספציפי במבט רענן.

* * *

מפת חשיבה - רשימה בדרך אחרת

הרבה מאתנו אוהבים מאוד להכין רשימות, רשימות של חלומות, מטרות, רצונות.

מפת חשיבה היא סוג של רשימה "אחרת", במבנה לא ליניארי. 

היא משלבת גם חופש וגם חוקיות, גם מרחב ביטוי פתוח וגם מבנה ממקד, מדייק ואוסף. 

עקרונות העבודה משלבים חשיבה אסוציאטיבית עם הנעה לפעולה שדורשת "לקרוא לנער בשמו" - להסביר לעצמנו למה אני מתכוונים כשאנחנו זורקים מילה מסויימת לאויר או על הנייר. 

מפת חשיבה מניעה עבודת חשיבה ומיפוי של הקיים, ועם זאת עוזרת להרחיב את היריעה לדברים שאולי לא חשבנו עליהם מראש, להפתיע את עצמנו.

היא יוצרת חיבורים בין דברים שאנחנו כבר יודעים, לתובנות ותגליות חדשות על מה שחשבנו שאנחנו יודעים, רוצים או מתכננים. שופכת אור ומאפשרת לצלול לפרטים להעמיק במשמעויות ולזהות חיבורים והקשרים בין שטחים ושדות שונים על המפה.

בתהליך מיפוי החשיבה ובניית מפת החשיבה שלנו, מה שעושה את ההבדל הוא הענפים הראשיים.

האופן שבו נייצר את המיפוי הראשוני דרך מילות המפתח שנבחר שייצגו את הענפים הראשיים, אלה שיוצאים מהמרכז, הם שיובילו קו חשיבה מסויים.

קבלו ארבעה רעיונות למפות חשיבה שונות, הנבדלות זו מזו במיפוי השונה שכל אחד מיוצריהן התייחס בה למושג חזון, עתיד אידיאלי או סימון מטרות ויעדים - דרך בחירה ייחודית של מילות מפתח לענפים הראשיים. כל בחירה לוקחת את המפה לכיוון שונה לגמרי - פראי, פרגמטי, או פילוסופי.

4 הצעות למפות חשיבה , כל אחת מאפשרת לחשוב על הזמן הנפרש מחדש. כמו יד קפוצה שנפתחת באחת ומשחררת מתוכה חבילת דוקים אל השולחן. אני מקוה שתמצאו באחת מהן השראה מעשית.
מפות חשיבה פחות מתאים להכין ממש על טמפלטים, הן לא דף עבודה שממלאים. יש משמעות ליד שמשרטטת את הענפים ולמחשבה שזורמת במקביל לתנועה הפיזית. (גם אם זה קורה בתוכנה דיגיטלית). ועדיין, כל ארבעת המפות יכולות להיות שימושיות, 4 משקפות שכל אחת נותנת פרספקטיבה אחרת, מעניינת ומפתיעה.

הדרכה איך מכינים מפת חשיבה אפקטיבית צעד צעד אפשר למצוא כאן.

4 רעיונות למפות חשיבה להתכווננות וניסוח מילות מפתח אישיות

1. מפת חשיבה בהשראת עץ המשאלות של יוקו אונו ומפת החשיבה "Tree Template Mind Map", של פול פורמן

עץ המשאלות, הוא סדרת מיצבים שיצרה האמנית היפנית יוקו אונו, שכוללת עצים רבים שנטועים ברחבי העולם, בין היתר בניו יורק, וושינגטון, סן פרנסיסקו, פאלו אלטו, טוקיו, ונציה, פאריס, דבלין, לונדון, בואנוס איירס ועוד. המבקרים מוזמנים לקשור לעץ משאלה שכתבו על פתק נייר. יוקו אונו ספרה שההשראה לעבודתה היתה העצים בחצרות המקדשים ביפן, שתמיד היו מלאים במשאלותיהם הקשורות של האנשים, ונראו מרחוק מכוסים פריחה לבנה.
עץ משאלות, יוקו אונו, מקור: edmonton journal

אז הנה הטמפלט הראשון, של פול פורמן (paul forman -ממליצה מאוד להכיר את האתר שלו: www.mindmapinspiration.com)

מצרפת לכאן משהו שכתבתי לפני שנתיים וחצי בערך. זה היה בתקופת חגי תשרי, רגע לפני שהקיץ פינה את מקומו לסתיו, כשהייתי בסיומה של חופשת לידה ארוכה מאוד, שנה וחצי בבית עם כרמי. לצד התחושה והידיעה שבהחלט הגיע הזמן, היתה בי גם עצבות- על הזמן המיוחד שלא ישוב. כתבתי בו מה אני מקווה להרגיש באביב.

"שנה חדשה מתקרבת...
אני עוד בדמעות (שלי, שלו) על גוזל שפרש כנפיים (יותר נכון שוחרר כמו יונה) והתעופף מהקן החמים אל הגן. עוד לא מרגישה את תחושת החגיגיות. עוד אפור מוזר לי ולא לבן צח. מצאתי דימוי שעושה לי טוב: מסתכלת על המעבר והפרידה מתינוק אל הגן כמו על זרע קטן שנבט... תחילה בתוכי, ואז שתלנו אותו בעציץ, והוא גדל והתפתח יפה, ועכשיו כבר פשוט... צריך להעביר אותו לאדמה. שם הוא יהיה חלק מהעולם הגדול, מהטבע האינסופי. שם הוא יוכל להכות שורשים ולפלס את דרכו למקורות החיים.
יש יתרון לעציץ... הוא קרוב אלי, ואני נהנית מהיופי הביתי שלו ...:) אבל מגיע זמן שהוא מבקש לקבל לא רק את כוס המיים שאני משקה, אלא הוא מבקש את הגשם הגדול, את השמש הזורחת על כולם, את חברת החרקים, הזוחלים ועצי הפרא האחרים... ואולי אני סתם משכנעת את עצמי...
גם הוא השקה וגידל אותי. שנה וחצי הייתי איתו בחממה.
ועכשיו הגיע הזמן לשמוע את עצמי גדלה בתוך השקט של היומיום.
מקוה שכמוהו גם אני אכה שורשים ואצמיח ענפים ועלים, ואפרח עם בוא האביב.
לא קל להפרד מתקופה כזו קסומה של ינקות, האושר שלה צובט בכאב
אבל החיים דינמיים ואין דרך לעצור אותם. כל מה שחי גדל. ליתר דיוק: כל מה שחי, משתנה".

טמפלט מפת החשיבה של פול פורמן מציגה עץ ערום, משהו מתרחש בו כבר, נובט... אבל מהו?

תתחילו לזרוק עליו צבע ופתקי משאלות- מה אני רוצה שיגדל על העץ שלי השנה?

מהי פריחה בשבילי? 

מהם הפירות שאני רוצה, מצפה ופועל/ת או מתכונן/ת לפעול להבשלתם בחודשים הקרובים? 

אם משאירים אותו להשראה כעץ משאלות, אפשר בשלב הבא לייצר מפה נוספת של תת ענפים שהם השלבים והצעדים המעשיים למימוש.


טמפלט מפת חשיבה, paul forman

2. מפת צ'קליסט פעלים להתפתחות וצמיחה - בהשראת מפת החשיבה "Self Improvement Checklist Mind Map", פול פורמן   

אני רוצה להכיר לכם את פול פורמן (paul foreman) - יש לו אתר מעניין ומקסים שנקרא : Mind Map Inspiration שהוא אוסף של מפות וטמפלטים להשראה וחשיבה.

(www.mindmapinspiration.com)

לאחת המפות שיצר הוא קרא: "Self Improvement Cheklist" - צ'קליסט להתפתחות/התקדמות אישית,
הוא בנה אותה לפי מילות מפתח שמיד מעודדות אותנו להשלים את המשפט, כמו: "לנסות", "יותר...", "פחות...", "ללמוד", "להפסיק" ועוד. 

Self Improvement Cheklist", paul forman"

אני מאוד אוהבת את הרעיון של המפה הזו, שממקדת אותנו לענות "ישר ולענין" מה כואב לנו, מה רצוי לנו, מה קוסם לנו וכו'... היא ממש קוראת לנו, כמו קרקע פוריה, לעשות חשבון נפש ולשתול לתוכה זרעים של כוונות.

האסוציאציות קופצות יותר בקלות בשפת האם, אז הכנתי למפה של פול פורמן אחות ציונית

הנה דוגמא שהתחלתי להכין לעצמי... 

כל מילת מפתח במפה יכולה להעלות בנו כל מיני הקשרים, היבטים, הרגלים ותחומים שקיימים בחיים שלנו או שנרצה להכניס אליהם.

אפשר לציין לעצמנו על דף טיוטא את כל הדברים שעולים לנו בראש שנרצה השנה לחזק, לפתח, לנסות, להגביר או לצמצם - ואז לנסח אותם בתמצות במפה שתשאר לנו כתזכורת. 

כדאי לנסות לבחור מילים בודדות להשלמת המשפט, כדי למקד ולתמצת את הכוונה או המטרה.

כמובן שכל מילה יכולה להתפצל לכמה ענפי משנה שמתיחסים לרעיונות שונים.

אפשר להתיחס להרגלים שישפרו את איכות חיינו והתפתחותינו במגוון היבטים ומעגלי חיים- בריאותית, פיזית, נפשית וכו'. 

אפשר להכין כמה מפות, בהתייחס לכל מיני מעגלים בחיינו- עבודה, זוגיות, הורות ועוד.

המילים מאוד פתוחות, וכדאי פשוט לכתוב את האסוציאציה הראשונה שעולה לנו.

אפשר כמובן לנסות גם עם הילדים, ולראות מה הם יגידו או יכתבו על עצמם או לא פחות מעניין- עלינו. אולי יהיה להם איזה אימפוט/עצה טובה ?...:)


3. מפת תחומי ענין, היבטים ומעגלי חיים בהשראת טמפלט מפת החשיבה "My ideal future", טים פולפורד

מפת חשיבה מאפשרת לנו להתחיל לשייט, להזיז את העננים ולדלות ממעמקינו חלומות ורצונות גלויים וחבויים.
מצורף טמפלט של tim fulford, שהוא דרך נוספת לחשוב ולהשקיף על תקופה שבפתח, או על עצמנו בהיבטים שונים. 

My Ideal Future, Tim Filford

הענפים הראשיים במפה מכוונים אותנו לחשוב על היבטים שונים בחיים שלנו.עם כיוון השעון:
נסיעות או מסעות- לאן היינו רוצים להגיע? איפה היינו רוצים למצוא את עצמנו אם יכלנו? או אולי... לאן היינו רוצים לחזור? כל מקום... רחוק, קרוב, איך? עם מי?.... ואולי לבד?
אינסוף- מה היינו רוצים ממנו אינסוף? או: מה מעוררת בנו המילה הזו? -
(טים טולפורד ציין שהיה רוצה זמן וכסף בלתי מוגבלים :) ) אבל אולי האינסוף שלנו יהיה להצליח לחוות או להעניק אינסוף אהבה ? להרגיש בלתי מוגבלים פיזית? ... או רעיון אחר?
אנשים- מה היינו רוצים לשפר בהיבט האנושי בחיינו? חברים, משפחה, קשרים (קיימים, חדשים או אולי חידוש קשר מהעבר?)
חלומות- מה החלומות שלנו? מה היינו עושים אם היה לנו אינסוף זמן, כסף, חופש..?
למידה וענין- מה היינו רוצים ללמוד? להוסיף להשכלה ולמקצועיות שלנו? איזה ידע חסר לנו? או מושך אותנו ברמה האישית? תחביב? שפה? תחום רוח? מיומנות מעשית? איזה פורמט של למידה?
עבודה / קריירה- לאן אנחנו רוצים או שואפים להגיע?... ואולי אנחנו דוקא רוצים לשנות? לעזוב? להתחיל מחדש?
שאיפות - מה מניע אותנו? טים טולפורד מצא לנכון להבחין בין השאיפות הפרועות יותר לצנועות יותר שלנו. (ענף wildest וענף modest) וזה נכון ורגיש. אלוהי הפרטים הקטנים :)
שאיפות... מילה מאוד שאפתנית:) (ביחוד באנגלית ambitions), אבל פתאום אני חושבת עליה במובן של שאיפת אויר...
אולי נבחרה אותה מילה לתאר שאיפה קדימה (שאפתנות) ושאיפת אויר (לתוך הגוף), כדי לרמוז על קשר סמבולי בין הפעולות- נשימה פיזית ונשימה מנטלית (רצונות, חלומות, תשוקות, כמיהות, משאות נפש וכל המילים הצלולות והנעימות האלו).
כמו שהשאיפה מטעינה אותנו בחמצן גם הרצונות, התשוקות והמטרות שלנו שלנו מייצרים בנו תנועה, צמיחה וחיים.
אז, גם ביום- חלומות פז שינצנצו בנו... 


4. מפת "תכלית חיי" - בהשראת מפת החשיבה "Life Vision and purpose", טוני בוזאן

Life Vision and purpose, Tony Buzan 

זוהי מפה מעניינת ועמוקה, שהכין לא אחר מאשר טוני בוזן (Tony Buzan) הוגה ומפתח כלי מפת החשיבה. המפה שלו, שהוא קרא לה: "Life Vision and Purpose" (חזון ותכלית החיים) לא בנויה כטמפלט כמו הקודמות, אלא מלאה בתוכן שהוא מילא עבור עצמו.
אפשר לקחת ממנה הרבה השראה.
הערה קטנה לגבי שם המפה - פתאום קופץ לי הדמיון בין המילה תכלית למילה התכלות.
אנחנו הולכים ומתכלים, וזה מה שיוצר דחף למצוא תכלית לקיום שלנו...
בכל אופן,
המפה הזו בנויה בדגש על פעלים וערכים.
בענף אחד, שטוני קרא לו- "Future Plan"- הוא בחר 3 מילות מפתח שלאורן הוא ביקש לפעול ולחיות.
המילים שבחר הן: דמיון, חוכמה, עזרה.
בהשראת ענף זה, אפשר לחשוב ולבחור: מהן 3 מילות המפתח שלאורן הייתי רוצה לחיות את שארית חיי? :) 
(בהחלט שאלה עמוקה, מומלצת לצד כוס יין).
ענף נוסף נקרא: "Benefits" תועלות, יתרונות או רווחים.
טוני שאל את עצמו: לאיזה תועלות אני מצפה מחיי?
הוא ענה לעצמו, במפה: "הצלחה", ובהמשך פירט ואפיין מהי הצלחה בעיניו.
הצלחה שתתבטא בכך שיהיה לי יותר מהדברים הבאים: אמון, ענין, חברים, חוזק גופני. (שימו לב למילות המפתח הכתובות על הענפים).
הוא הוסיף שהוא מעוניין גם לחוש "מחוייבות" , ופירט לאילו דברים הוא רוצה להתחייב- מחוייבות לעצמי (חיבור פנימי), ומחוייבות לגישה חיובית לחיים.
בענף הראשי "להתאמן" - מופיעים הפעלים הבאים, שטוני בוזן סימן לעצמו כערכי מפתח לעתיד חייו:
לזכור- שהחיים הם: מתנה, זמניים.
לתרום- לחברה, לאחרים. ופירט- בהיבט של גישה פוזיטיבית לחיים.
אחריות- לשני דברים: להפוך את העולם למקום טוב יותר (ציורון של מטאטא מקרצף את העולם :)) , ובנוסף אחריות על עצמי בהקשר של תרגול פיזי ותזונה.
דיבור- חיובי.
בהשראת הענף הזה גם אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: על מה אנחנו רוצים להתאמן? ולפרט ולהסתעף לפי הצורך.
ענף אחרון: "יעדים" - הוא חילק לרוחניים וחומריים.
בחלק הרוחני הוא ציין שהוא שואף ל- "השפעה על העולם" .
בחלק החומרי הוא ציין לעצמו שתי מילים: זמני, ריק. הוא גם הוסיף אייקונים: בית, אוטו, טבעת. כלומר אחד היעדים שלו- להתנתק מתלות בחומר.
מפה כבדה למדי הא? אבל גם כובשת באמונה העצמית שטוני ביטא בה, שהוא מרגיש יכול וראוי להשפיע על העולם. וכמובן במילים היפות, שהן לא סתם מילים יפות, כי הוא באמת מימש אותן בדרך חייו ופועלו.
יש משהו מקסים בלמקד את החשיבה לשנה החדשה לערכים מופשטים ולא להישגים קונקרטיים.
נשמע לי מעניין ומשמעותי לבחור כמוהו כמה מילות קסם מדוייקות, שיטעינו אותנו במשמעות ויניעו אותנו לסגנון חיים ולמעשים בהתאם.
לנסות לדייק כמוהו לעצמנו ערכים מובילים, (גם כהורים זה משמעותי לחשוב אילו ערכים המשפחה שלנו מבטאת ואיך להתכוונן אליהם),
לסמן דברים להתאמן עליהם,
ולנסות לראות הרחק קדימה מי אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים? גדולים באמת? 


* * *


נספח:) - מבט אישי על תפיסת הזמן ומפות חשיבה מוקדמות בציר הזמן הפרטי שלי

 

זמן. 

טס. זוחל. קשוח. נזיל. קונפורמיסטי. מלא אפשרויות. שואב. מכיל. פתוח. מגביל.

איך לכוונן את עצמי כל פעם מחדש ביחס אליו ולמה שהוא מביא לפתחי - שאלות, תהיות, התמודדויות, מבחנים, רצונות, תשוקות, התרגשויות, פחדים? 

איך לחיות איתו? לנוע לצידו? זאת שאלה והתמודדות שתמיד העסיקה אותי.

אני חוזרת אחורה בזמן ויכולה ממש להזכר ולחוות את תחושת הגוף הרוכן מעל המחברת תוך כדי שיעור בבית הספר היסודי או התיכון, והמחשבות הנודדות קדימה לשעות הבאות, שעות החופש והשמש הנוטה. רושמת לי חלוקת זמנים גסה בין תכנית אהובה שחיכיתי לה כל השבוע (צער גידול בנות / עובדות החיים / צעירי תל אביב), כתיבה ביומן (במסתורים ומחבואים שונים), חוג, תנועת נוער, חברות או למידה למבחן.

כשאני חושבת על זה, אני מבינה שמה שריתק ומשך אותי לא היה ניהול הזמן במובן של סדר והספקים (ההפך מזה, הייתי ילדה חולמנית ללא תחושת זמן), אלא ניצנים של מה שחזר בצורות שונות גם בהמשך, כמו תמה קולנועית: הרישום על הנייר כדי לנסות לייצר בהירות וציפיה, והניסיונות להכניס לימים הממוסגרים ריגושים קטנים. מן משחק "שבץ-נא" שמשתתפים בו 3: אני, הזמן והקוביות הקטנות של ההכרחים והחשקים. השבץ-נא הזה היה סוג של בילוי בפני עצמו. לא הקפדתי על זמני הביצוע, גם לא עשיתי שום שימוש בדפים עצמם, החשיבה היתה הדבר עצמו. סוג של ניסיון להכניס "חזון" לחיים הקטנטנים שלי כמתבגרת, לא במובן המפוצץ של המילה, אלא בהקשר של נשיאת עיניים לזמן שאני חלק ממנו והוא חלק ממני.

אלו היו רשימות מאוד קצרות וטכניות כי כשאנחנו ילדים הזמן נראה כל כך אינסופי והמודעות העצמית כל כך לא בשלה. אנחנו לא עסוקים כמו בבגרות בשאלות ובניסיונות להספיק או למצות יותר שום דבר, להשקיע בעצמנו או ביקירינו יותר, לשפר או לתקן את הקלקולים שלנו, או לחקור את משמעות חיינו.
באיזשהו שלב התוודענו לעובדה שהחיים יגמרו מתישהו, אבל היא לא היתה שונה מכל עובדה אחרת שהיתה ידועה לנו, רחוקה שנות אור ממציאות היום יום הילדית שלא קיימת בה התחושה הזו שמגיעה אחר כך, שהשבועות טסים והשנים עפות. וגם אם קיימת, יש עוד שפע של שנים לפנינו. רבות מספור. עד שנהיה זקנים.

התמדתו של זכרון, סלסדור דאלי. מקור: ויקיפדיה
Salvador Dalí ,La persistencia de la memoria 


גם בהמשך נמשכתי לענין הזה, האתגר להכניס נקודות אור לזמן. כמו מלאכת מחשבת של שיבוץ יהלומים ואבני חן בטבעת פשוטה וגנרית, שהופכת אותה לאובייקט אישי וחגיגי.

בצבא שירתתי בהתחלה כמשק"ית חינוך בבא"ח גולני.המקום האידיאלי למש"קית שהרגע סיימה קורס והראש שלה מלא בקטעי השראה שהקריאו לה 3 חודשים. הרגשתי כמו בורג, אבל בתיבת נגינה. תיבת נגינה של המנונים מרגשים, מצעדים, שיעורים, ערכים ורעיונות שניקדו בצבע וברגש את הזמן האפור-ירוק.
"גולני, תתישרי"! עד היום אני זוכרת את קולו של הרס"ר צועק לי ברמקול של החזרה למצעד סיום קורס קצינות. ואני, צוחקת בתוך הלב חזק, כי יודעת שהוא מתכוון אלי, היחידה עם הכומתה החומה על המגרש. גאה עד עמקי נשמתי. המארש הזה של המצעד, מלוה את הלמות ליבי.
השירות חקוק בי כתקופה טובה ומרגשת. כמה שונה האופן בו אני רואה היום את הדברים והרגשות שממלאים אותי ביחס למילה צבא.
כמה נקודת המבט משתנה עם הפרספקטיבה, הגיל, האמהות.

בהמשך שובצתי במדרשה לחינוך מפקדים, היינו 5-6 קצינות צעירות והתפקיד היה לבנות סדרות חינוך של יומיים עד שבוע לצוערים ולקצינים בדרגים שונים. לתוך מסגרות זמן נתון של ימי עיון ושבועות למידה שנשאו שמות אפרפרים כמו "המזרח התיכון", חברה ישראלית" או "דמוקרטיה", היתה לנו הבחירה והחופש לבנות את התוכן, לחלק את הלו"ז ולצקת את הרוח והסגנון האישי שלנו למסגרת נתונה מראש של היקף זמן ונושא. לכל אחת מאתנו היו הסדרות האופייניות לה, ששיקפו את טעמה, תחומי הענין שלה והדברים שהיו מהותיים עבורה במיוחד. זה הרגיש נעים, כמו לקבל שובר מתנה לחנות מסויימת שאמנם חייבים ללכת אליה, אך עדיין יש בה מגוון רחב לבחירה, שמשמרת את רטט ההתרגשות והשמחה ללכת, להתבונן, לבחור, לממש ולצאת עם משהו שהוא "אני". היכולת להשפיע ולהפוך משהו קבוע ונתון מראש למשמעותי, ייחודי ואותנטי יצר עבורי חויה של הזדהות עמוקה, שמחה וסיפוק. קיויתי למצוא באזרחות עבודה דומה :).

בין השנה הראשונה לשניה כסטודנטית (במדרשה לאמנות), נסענו לטיול של תשעה חודשים במזרח ובניו זילנד. (עתי השתחרר מהצבא שנה אחרי). הטיול אפשר פתאום, אחרי שנה של תנועה קדימה במסלול הסטודנטיאלי, הפסקה. יכלתי להתבונן מחדש מבחוץ על המסלול שכבר הייתי בתוכו. גם במבט על - האם אני עדין שלמה, בטוחה עם מה שבחרתי ללמוד? וגם בקטן - מה תהיה מהמערכת שלי שנה הבאה? לאן אני חוזרת?
אני זוכרת את עצמי נכנסת לכל מיני אינטרנט קפה בתאילנד ובלאוס ומחכה על קוצים שכבר תתפרסם רשימת הקורסים לשנה הבאה ואני אוכל לבחור ולדוג את מה שמעניין אותי במיוחד ולסדר הכל יחד למערכת שיש בה מינימום התפשרויות.
פחות ענין אותי אם יהיו לי ימים ארוכים מאוד או חורים באמצע, כל עוד בכל יום יש תקוה ופוטנציאל לריגוש - מרצה מרתק/ת, סדנא מיוחדת, שעתיים חור שאוכל לקרוא משהו מעניין בספריה או לשתות אייס קפה עם מקופלת בקפיטריה.

אחרי הלימודים עבדתי הרבה שנים במרכז לטיפוח יזמות כמנהלת הדרכה, בפיתוח ומכירת קורסים וסדנאות ליזמים ובעלי עסקים.
הרגשתי שאני סוג של שדכנית, שעוזרת לסיפורי אהבה לצאת לפועל, מפגישה בין אנשים שחולקים חלומות דומים, בין יזמים לבעלי הידע, הניסיון והיכולת להעביר אותם בקסם אישי.
שוב הרגשתי חלק ממטרה ראויה שמילאה אותי תחושת משמעות.  

כל התכניות האלה היו סוג של מפות חשיבה, לא בנראות הויזואלית, אבל במהות הפנימית שלהן, שהתמצתה בניסיון לייצר מבנה ותוכן שארצה לפעול בתוכם, כמו חלקיקים של אטומים שנמשכים ומסתדרים סביב גרעין פנימי - רצונות, מאוויים או מטרות - כל פעם בכובע אחר שהיה לראשי- ילדה, חיילת, סטודנטית או עובדת.

כובע האמא וכובע העצמאית/ היזמת הם הכובעים המאוחרים יותר, העכשוויים, המאתגרים ביותר, שחייבו אותי לסוג חדש של עשיה, שבה אני מתכווננת לגמרי לבד. אם אין אני לי מי לי.
אין עוד אמא מלבדי על במת החיים של המשפחה הפרטית שלי. כשאני במיטבי או בחולשתי, האנשים הקרובים אלי סופגים את המיץ המתוק או החמוץ.
גם העסק, כמו הבית, וכמו שיהודית רביץ שרה - הוא "מבט וחלון וראי" - אני מתעצבת, מתגבשת וצומחת בתוכו, בונה לראשונה תכניות מבראשית, לא משלב הקוביות והשבץ נא, אלא משלב לוח המשחק עצמו.


* * *

"החתול רק הרחיב מעט את חיוכו. "טוב, עד כאן הוא מרוצה", חשבה אליס, והמשיכה. "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.

"לא איכפת לי כל-כך לאן – "אמרה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול"

(אליס בארץ הפלאות)



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.