08 May
08May

זוכרים את הקטע הידוע מ"בלי סודות", 
(אם השם לא מוכר, סימן שאתה צעיר כמו יום אביב בהיר) 
שבו שוכנים בכפיפה אחת ארבעה צלילים שאחד מהם "לא שייך"?
המשימה: למצוא ולהוציא משם את האלמנט הזר. 

ואולי אפשר למצוא דרך לחיות איתו בשלום? או אפילו למצוא שהוא נחוץ? 
אולי גם משהו לא שייך יכול להשתייך ואולי אפילו להביא ערך משמעותי?

שלי מרכוס, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה, הציעה פתרון אחר ליישוב הסתירה בפוסט יפה שבו היא מדברת על היותה "שייכת ולא משתייכת".

קרדיט: שלי מרכוס, לפוסט המלא

משמעות המילה פרדוקס (במקור מיוונית, היא "נגד הדעה המקובלת" (para = נגד, doxa = דעה) והיא מתכוונת למרכיב שמתקיים בסביבה שאליה הוא לכאורה לא שייך או לא מתאים. 

בפרשנות היומיומית של הדברים, פרדוקס הוא חיבור אבסורדי בין מרכיבים, שמייצר תחושה לא נוחה ולא הרמונית.

אם ניקח כדוגמא את "מקום שמח", הסדרה שמילאה את הפידים של כולנו בטורי דעה, 
אני נזכרת בשתי סצנות פרדוקסליות:
האמירה של נדב על אמא שלו, נעמי-תיקי: "היא לא לטעמי" - היא פרדוקסלית כשמדובר במשהו שבן אומר על אימו ולא על מפלגה או מנה במסעדה. 
אבסורדי באופן שמעורר צחוק למרות ולצד הכאב.
כשורד קוראת עם המטופלת שלה ספרות אירוטית בתוך סשן טיפולי זה מרגיש לה פרדוקסלי גם כמטפלת וגם באופן שבו הטקסט צורם לצד כל מה שהיא עוברת בחיים הפרטיים שלה.

אז הנה. גם אני אמרתי משהו על מקום שמח:)


ניגודים, שונות, פערים, מתחים, קונפליקטים - הם דבר טבעי ובלתי נפרד מכל מקום שיש בו חיים.

השאלה היא, במציאות חיינו הכה פרדוקסלית - 

האם יש דרך לא רק "לחיות עם" "להתמודד עם", "לגשר על", "לתעדף בין" - כל אלו, אלא למנף אותם כבעלי ערך דווקא בגלל קיומם? כאנשים, כחברה, כארגונים.

כשצללתי להכיר חוקרים ודוברים עכשוויים שהתעמקו בנושא - נחשפתי לכוח האדיר של פרדוקסים - הרבה מעבר לשעשועים לוגיים או לדיונים פילוסופיים סוקרטס-סטייל. 
("אני יודע שאני לא יודע כלום").

כשמקבלים את הפרדוקסים כמצב קיים, בלי לנסות לגשר, לטשטש, לסנכרן, לסנתז את המרכיבים הסותרים - הם יכולים לשמש בסיס ומנוע עוצמתי לרעיונות, תובנות ופריצות דרך - ארגוניות ועסקיות, אישיות ומשותפות.

יש הבדל בין הפרדוקסים עצמם - שהם עובדות בשטח, קיומם הנתון של אלמנטים שונים וסותרים -
לבין "חשיבה פרדוקסלית" או "גישה פרדוקסלית" - שהיא שימוש מכוון בפרדוקסים למטרות וצרכים ספציפיים.

בפוסט הזה אני מתרגשת לרכז 4 נקודות מבט מרתקות ושימושים שונים בפרדוקסים כמשאב.


1. הנעת חשיבה יצירתית באמצעות שאלות ואמירות פרדוקסליות - Bruno Anneta


"אנחנו יצורים פרדוקסלים ולכן אנחנו צריכים להשתמש בחשיבה פרדוקסלית כדי לפתור את הבעיות שלנו".


ברונו אנטה (Bruno Anneta), אמן ומורה למדעים - אומר שחשיבה פרדוקסלית היא "הפתרון למצב האנושי",  דרך חשיבה שעובדת בהלימה עם המבנה הפרדוקסלי והמפוצל של המוח האנושי.

לדבריו, הסיבה שיש לנו שתי ההמיספרות, שכל אחת פועלת ותופסת אחרת את המציאות, היא כי אנחנו זקוקים לשתי הגרסאות הללו של העולם:

ההמיספרה הימנית - רואה את התמונה הגדולה, חשיבה תהליכית ומסתעפת ותפיסה שהשלם גדול מסך חלקיו,
ההמיספרה השמאלית - מתמקדת בפרטים הקטנים, מיישמת חשיבה מתכנסת כדי לזקק מסקנות ולבחור בפתרון אחד. 

שתי ההמיספרות מחוברות על ידי צרור סיבי עצב - "הקורפוס קולוסום", דרכו הן מתקשרות ביניהן.

כאשר אנחנו מיישמים בו זמנית את שתי צורות התפיסה והחשיבה אנחנו מתחילים לחשוב באופן פרדוקסלי, שמוביל להבנה עמוקה יותר של הבעיה, ולכן גם הפתרון שנגיע אליו יתאים יותר לעולם האמיתי.


ברונו מזמין אותנו לקחת את סמל היין והיאנג כהשראה לחשיבה פרדוקסלית בריאה בהתמודדות עם אתגרים ומורכבויות: החצאים מייצגים את ההמיספרות השונות, הטבעת החיצונית מייצגת את הבעיה או האתגר שאנחנו מנסים לפצח.

"חישבו על הנקודות כעל עיניים של דג. תמיד צריך להתבונן ולפקוח עין על הצד השני. מבחינת המוח, כשאתה עובד על הפרטים אתה תמיד חייב לחשוב גם על התמונה הרחבה, ולהפך.
אני אומר שהסמל של היין ויאנג משקף את מה שאני קורא לו - "אופוזיציה הרמונית" שאני מגדיר כשני כוחות מנוגדים שפועלים יחד בהרמוניה".


השטח האפור: מרחב אי הודאות, השאלות והגילויים 

ברונו מדגים שאם נסובב (כמו סביבון) את הסמל, נקבל מצב חדש - שטח אפור חלק, שהוא לחלוטין אשליה, כי אין שם באמת אפור רק שחור ולבן. 

האזור האפור מוביל אותנו לתהות: מה יש שם?

הסיבוב והתנועה מאפשרים ומשקפים מעבר בין חשיבה מסתעפת ומתכנסת, אל תוך מרחב אפור שהוא מרחב אי הודאות, שחיוני ליצירתיות וחדשנות.

יישום חשיבה פרדוקסלית בחיפוש פתרון יצירתי לבעיה, Bruno Anneta: 

 "כמתנת פרישה לאבי רציתי להחזיר אותו לכפר האיטלקי הקטן שממנו הוא הגיע, קלבריו, שממנו היגרנו לאוסטרליה ב 1961.  
לצערי הוא לא יכול היה לחזור בגלל בריאות לקויה, אז אמרתי לעצמי, אם אני לא יכול לקחת אותו לכפר אביא את הכפר אליו, אמרתי ולא בדיוק הבנתי למה אני מתכוון. 
בסופו של דבר, החשיבה הזו הובילה אותי ליצירת דגם מוקטן מלטקס ופוליאריתן מוקצף".

ברונו מספר שכדי למצוא פתרון יצירתי, הוא שאל את עצמו שאלה פרדוקסלית: 
על מה אני לא חושב ומה אני לא רואה?

וגם אמר לעצמו אמירה פרדוקסלית:  אפשר להגיע למקום בלי להגיע למקום. 

צילום מסך מתוך הסרטון של ברונו, המודל 

הפתרון הפרדוקסלי שברונו מצא מתחבר לפתרון היצירתי שאבא שלו מצא כדי לשמר את זכרונותיו מאיטליה, לפני שהיגר לאוסטרליה - הוא יצר מודלים מיניאטוריים של כלים ופריטים יומיומיים שבהם השתמש כחקלאי בקלבריה, והעניק אותם כמתנות למשפחתו. 

"הדגמים היפים שלו בעבודת יד מייצגים את המאמצים המודעים של הורה ליצור במיניאטורות פרקטיקות חקלאיות מסורתיות ממולדתו כדי להדגים את חייו הקודמים בצורה מוחשית לילדיו ולנכדיו. 

לא רק שהם לוכדים את החיים באיטליה הכפרית אלא גם נותנים חומריות לזיכרונות וחוויות מהגרים בצורה שניתן לדמיין.".


מסר מברונו :
"הניסיון האישי שלי מלמד שחשיבה פרדוקסלית היא לא נוחה, אך היא נעשית קלה יותר ככל שמשתמשים בה."

שימוש מכוון בפרדוקסים במיתוג ופרסום - יקב זלדה, KFC

עוד דוגמא נהדרת בעיני, לשימוש בגישה פרדוקסלית למיתוג יצירתי היא התוית הזו של יקב זלדה.80% כנראה יפספסו את התוית הפרדוקסלית המבריקה הזו, שבה מתקיימים זה לצד זה ניקיון עיצובי, אלגנטיות ויוקרה יחד עם תחושת "טעות", "בלבול" וקהות חושים.

המפגש ההזוי בין מרכיבים שלכאורה לא מתאימים מייצר הלימה מושלמת בין צורה לתוכן והתוית עצמה, ומייצר חווית משתמש שמתחילה כבר בבקבוק של נונסנס, שכרות ורוח שטות.

הנה עוד דוגמא (שהרחבתי עליה בפוסט הקודם) -הבחירה של KFC לחבר בין עולמות לא קשורים בעליל. 

KFC ספרד השיקו בספרד בושם בלעד שמופץ במהדורה מוגבלת, כן כן שמעתם נכון. KFC, בושם. כבר נשמע מוזר ולא מתחבר.
מבחינת הארומה, אומרים שהוא מכיל תערובת ניחוח רענן של גרניום והדרים, המשולבים ברמזים של פלפל ורוד וברגמוט. 
מעורר הערצה או בחילה?

מה שבטוח - מעורר תשומת לב.

והנה הפרסומת הפרדוקסלית...


יצירה מכוונת של תחושות פרדוקסליות ליצירת השפעה ושינוי עמדות - פרופ' בועז המאירי

"להוביל אדם לתפוס באופן פרדוקסלי את אמונותיו החברתיות, או את המצב הנוכחי כבלתי רציונלי וחסר היגיון".

ב- 2014 נערך ניסוי שבו השתמשו בחשיבה פרדוקסלית כניסיון לשינוי עמדות - דרך יצירת תחושה פרדוקסלית: מסכימים איתי, ודווקא בגלל זה - זה מרחיק אותי.

"בניסוי נעשה שימוש במידע חדש, העולה בקנה אחד עם האמונות החברתיות המוחזקות, אך של תכנים קיצוניים שנועדו להוביל אדם לתפוס באופן פרדוקסלי את אמונותיו החברתיות הקיימות כיום או את המצב הנוכחי כבלתי רציונלי וחסר היגיון".

הניסוי כלל קמפיין רב-ערוצי - "הקונפליקט" - שהופץ בעיר קטנה במרכז ישראל עם ~25,000 תושבים. 
הניסוי נמשך 6 שבועות, החל מ-10 בספטמבר 2015, וכלל את הערוצים הבאים: 
- באנרים מקוונים שהוצגו רק לתושבי העיר (דרך כתובות IP) - העבירו אותם היישר לסרטוני "הקונפליקט", בעת הגלישה באינטרנט, לרבות אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בישראל. ( (לערוץ היוטיוב של "הסכסוך").
מודעות ביוטיוב, שכללו קטעי וידאו של "הקונפליקט", כולל חשיפה חוזרת ומוגברת למי שצפה בסרטונים ונחשף פעם אחת לקמפיין.
-שלטי חוצות "הקונפליקט" הוצבו ב-20 מקומות מרכזיים שונים בעיר במשך כשבוע וחצי. 
-עבודת שטח, שבה חולקו כמה מאות חולצות "הקונפליקט", בלונים ו-4,000 חוברות לעוברים ושבים במיקום אסטרטגי במרכז העיר. (במהלך המחצית השנייה של הקמפיין).

תוצאות ששת שבועות הקמפיין:
- יותר מ-4.4 מיליון חשיפות לבאנרים המקוונים, 95% מהן היו בעיר היעד ובסביבתה הקרובה. 
- בנוסף, כמעט מיליון צפיות עבור 5 קטעי "הקונפליקט" ביוטיוב.

לינק למאמר המלא על הניסוי >>


פרופ' בועז המאירי



בעקבות הקמפיין נערך מחקר.

המשתתפים לא היו מודעים כלל לקשר בין הסקרים עליהם התבקשו לענות לבין הקמפיין, שהתקיים בעיר הולדתם, ולא קיבלו כל מוטיבציה חיצונית להיחשף לחומרי הקמפיין כחלק ממנו.

שנית, כדי להגביר את הכוח הסטטיסטי, הדגימות הראשוניות שלנו היו די גדולות. 

פרט חשוב: במהלך מסע ההתערבות (ספטמבר-אוקטובר 2015), פרצה אינתיפאדת הסכינים, עם תקיפות בערים מרכזיות בכל רחבי ישראל, מזרח ירושלים והגדה המערבית. 

"ההסלמה האלימה הזו סיפקה לנו את ההקשר האומלל הדרוש כדי לבדוק אם התערבות החשיבה הפרדוקסלית תהיה יעילה גם מול התפתחויות שליליות מאוד הקשורות לקונפליקט שעוררו פחד ואיום מתמיד. 
התוצאות הראו שהרוב שינו את עמדותיהם מנוקשות לפייסניות, וזה אפילו ניכר בבחירות שנערכו לאחר שנה".

האם אתם מכירים מצבים שדוקא הסכמה, ריצוי או חיזוק העמדה שלכם - מייצרת באופן פרדוקסלי התנגדות ואנטי?

לי זה הזכיר את צ'אט. כשהוא מסכים איתי על כל דבר, יורד לי ממנו לגמרי.


"חוסר עקביות עקבית" כאסטרטגיה לשרידות וצמיחה עסקית - Dr. Wendy Smith


"אנחנו יכולים לחבק ולקבל את שני הצדדים במה שאני מכנה גישה פרדוקסלית"

הפסיכיאטר אלברט רוטנברג רצה ללמוד ולחקור גאונות ואיך גאונים חושבים, הוא גילה שכל הרעיונות פורצי הדרך שלהם יישמו בחשיבה שלהם הכנסה של רעיונות סותרים בו זמנית: איינשטיין לדוגמא גילה את תורת היחסות בכך ששאל את עצמו איך אובייקטים יכולים להיות בו זמנית במנוחה וגם בתנועה. 
מוצרט הציג הרמוניות חדשות באמצעות חשיבה על  חוסר התאמה ופיקאסו יצר מפגש של אור וצל. "איינשטיין, פיקאסו ומוצרט היו הוגים פרדוקסלים".


בפוסט " 3 אחיות לטיניות" עשינו אבחנה בין אינטגרציה לפרדוקסיה,
אינטגרציה מנסה לשלב בין המרכיבים, פרדוקסיה מקבלת את השונות בלי לנסות לעדן או להצדיק אותה.

ד"ר וונדי סמית' ונדי חוקרת ומלמדת באקדמיה וגם צוותי ניהול בכירים בארגונים מנהיגות, התנהגות ארגונית ואתיקה עסקית, הובלת צוותים לביצועים גבוהים וניהול בזמני משבר.
מחקרה מתמקד בפרדוקסים אסטרטגיים - כיצד מנהיגים וצוותים בכירים מגיבים ביעילות לסדר יום סותר. היא חוקרת כיצד ארגונים ומנהיגיהם חוקרים בו זמנית אפשרויות חדשות תוך ניצול יכולות קיימות, וכיצד מיזמים חברתיים מטפלים בו זמנית במשימות חברתיות ובמטרות פיננסיות.

ספרה של ונדי, "חשיבת גם וגם", פורסם בהוצאת בית הספר לעסקים של הרווארד באוגוסט 2022.
והיא הרצתה ב-TEDx-UD, "כוחו של הפרדוקס".

אם לחזור לסמל של היין והיאנג, שמייצג פרדוקס, חשיבה על ההיקף היא דרך לייצר את מה שד"ר וונדי סמית' קוראת לו : אינגטרציה יצירתית (Creative integration)- הפגשת שני רעיונות מנוגדים לכדי מציאות שבה הניגודים מובילים לתובנה או קונספט חדש של "גם וגם".

אבל- סמית' מחדדת -
לא כל הרעיונות היוצרים מייצרים מפגש בעל ערך, לכן האלטרנטיבה היא מה שהיא מכנה: "חוסר עקביות עקבית" - בחירה מרובה (כמו מבחן אמריקאי שמאפשר יותר מתשובה אחת נכונה)  ונדידה מתמדת בין האלטרנטיבות. 

סמית' נותנת כדוגמא את IBM שרצו בו זמנית לשמור על יעילות תפעולית לצד ביצוע מהלכים ניסיוניים לטובת חדשנות.
הם לא יצרו סינתזה בין היום למחר, אלא היו פתוחים להסיט באופן עקבי את המשאבים ותשומת הלב שלהם בין המוצר הקיים שלהם לחשיבה על חדשנות. הם היו דינאמיים, הם לא היו עקביים באופן עקבי.

דוגמא נוספת שהיא נותנת היא הפריחה של יזמים חברתיים, שמימשו רעיון חדש: רעיון חברתי יכול להיות מבוסס על מודל רווח עסקי.

"עד אז החשיבה היתה חשיבת או או - או שאתה עושה טוב, או שאתה למטרת רווח.
אנחנו גם מחזקים ומבססים את צורת החשיבה הזו באמצעות הקודים המשפטיים שלנו כשאנחנו מאלצים ארגון או יזם להצהיר על עצמו האם אתה למטרת רווח או ללא כוונת רווח?"

היזמים החברתיים הביאו תודעה חדשה - אפשר לייצר שינוי והשפעה חיובית על החברה והעולם דרך מטרה עסקית. כלומר זה לא רק גם וגם -  אלא החשיבה הפרדוקסלית היא הדבר עצמו.
האלמנטים המנוגדים מזינים ומצדיקים זה את זה, לא רק משתלבים יחד בהרמוניה.

 

חשיבה על ההיקף מייצרת תפיסת מציאות חדשה



Dr. Wendy Smith


גישה פרדוקסלית - התגברות על מכשולים מנטליים

BOTH/AND THINKING מחיפוש ה-אמת האחת > לריבוי אמיתות
מתפיסת משאבים כמחסור > לשפעים 
מחתירה ליציבות ובטחון > מהסכמה ונכונות לפגיעות

חשיבה פרדוקסלית לניווט וניהול קונפליקטים בעולם מתוח - Marianne Lewis

יצירת ודאויות ברות ביצוע -   Workable Certainties  



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.